עצמאים בישראל,, שלמה סבירסקי ואריאן אופיר - נובמבר - 2014
דו"ח זה נכתב הודות לסיוע של Rosa Luxemburg Foundation ת.ד. 36529, תל אביב 6136400 טלפון: 03-5608871 פקס: 03-5602205 www.adva.org advainfo@bezeqint.net הוועד המנהל פרופ' יוסי דהאן, יו"ר גילברט פינקל )מ.א.(, גזברית פרופ' איסמעיל אבו סעד ד"ר ניצה ברקוביץ פרופ' יוסי יונה פרופ' אורן יפתחאל פרופ' יוברט לו יון פרופ' ריקי סויה ד"ר יצחק ספורטא פרופ' דני פילק פרופ' רחל קלוש פרופ' אורי רם ועדת הביקורת רותי גור חנה לנגר צוות מנהלת: ברברה סבירסקי מנהל אקדמי: ד"ר שלמה סבירסקי רכזת מחקר: אתי קונור אטיאס כלכלן: עדי סופר חוקרת: עו"ד נוגה דגן בוזגלו חוקרת ורכזת פורום לתקציב הוגן: יעל חסון רכזת מדיניות וממשל: ולריה סייגלשיפר רכזות קהילתיות: שירה פנחס ומיטל סטרול עוזרת מחקר: אריאן אופיר מנהל הדרכה: ירון דישון מנהלת משרד ואחראית קשרי עיתונות: מירה אופנהיים יועץ כספי: רועי מאור תוכן העניינים עיקרי הדברים...4 מבוא... 7 אוכלוסיית העצמאים...8 נתונים דמוגרפיים...10 עצמאים, לפי תחום שירות...17 עצמאים העובדים לבד, עצמאים המעסיקים אחרים...28 עצמאים בני 70 ומעלה...30 נתוני הכנסה של עצמאים...32 על האבחנה בין עצמאים לשכירים...34 עצמאים ערבים...36 נספחים... 38 3 2
עיקרי הדברים המסמך הנוכחי בוחן את השינויים שחלו בדור האחרון באוכלוסיית העובדים והעובדות הישראליים המוגדרים כ"עצמאיים". זאת בהתבסס על מפקדי האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן: הלמ"ס( לשנים, ו-. המחקרים על עצמאים מסווגים אותם לרוב לפי סיווג העיסוקים המקובל בסטטיסטיקות של כוח העבודה: החלוקה בין עיסוקים פרופסיונאליים וניהוליים, עיסוקים מקצועיים ועיסוקים בלתי מקצועיים. אנו בחרנו לסווג את העצמאים לשתי קבוצות לפי טיב השירות שהם מספקים: תאגידיים וציבוריים לעומת שכונתיים וביתיים. סיווג זה משקף את הריבוד הפנימי בקרב עצמאים. עיקרי הדברים 1.1 חלקם של העצמאים בכוח העבודה לא השתנה משמעותית בין שלושת המפקדים 12.9% ב-, 13.0% ב- ו- 13.4% ב- ; 2.2 אולם מספרן של עצמאיות גדל בתקופה זו פי 4.7, מכ- 20,000 ב- לכ- 93,000 ב- ; חלקן בקרב העצמאים הוכפל, מ- 15.7% ל- 29.4% ; ומשקלן בקרב כלל ה המשתתפות בכוח העבודה גדל מ- 5.5% ל- 8.5% ; 3.3 ב-, מרבית ה העצמאיות היו בעלות השכלה גבוהה )41.9%( או בינונית )38.9%(; אצל ה, הרוב היו בעלי השכלה בינונית )32.9%( ונמוכה )38.3%(; 4.4 שיעור העצמאים הגבוה ביותר נרשם בקרב אשכנזים דור ראשון ושני: ב-, 16.4% ו- 16.7%, בהתאמה, בהשוואה ל- 13.0% ו- 11.3% ב-. שיעור גבוה של עצמאים נרשם גם אצל הערבים כ- 16% בכל מהלך התקופה. השיעור הנמוך ביותר נרשם אצל יוצאי ברית המועצות לשעבר: ב-, 6.1%; 5.5 השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש על פני התקופה הנדונה הוא המעבר מדומיננטיות של עצמאים המספקים ביתיים ושכונתיים )67.6% מכלל העצמאים ב- לעומת 47.5% ב- ( לעצמאים המספקים תאגידיים וציבוריים )52.5% ב- לעומת 32.4% מכלל העצמאים ב- (; 6.6 ב-, בקרב העצמאים ה, כמחצית עסקו ב תאגידיים וציבוריים וכמחצית ב ביתיים ושכונתיים; בקרב ה, כ- 60% עסקו ב תאגידיים וציבוריים; 7.7 ישנם עיסוקים עצמאיים שהם נשיים במובהק )רוב גדול של ( ובראשם מטפלות )89%(, קוסמטיקאיות וספריות )75%( ועובדות ניקיון )72%(. לצד זה ישנם עיסוקים עצמאיים שהם גבריים באופן מוחלט ובראשם חשמלאים )100%(, מפעילי ציוד חפירה, סלילה והרמה )100%( ואינסטלטורים )100%(. ישנם רק חמישה עיסוקים שבהם ו מיוצגים במידה שווה: אקדמאים במדעי הרוח, עיתונאים, עובדי חשבונות, רופאים, רוקחים ווטרינרים ופקידים אחרים; 8.8 עיסוק ב תאגידיים וציבוריים היה נפוץ )ב- ( במיוחד בקרב אשכנזים דור ראשון ושני ובקרב יהודים דור שלישי בישראל 65.2%, 72.2% ו- 67.8%, בהתאמה. לעומת זאת, שכונתיים וביתיים נפוצים היו במיוחד בקרב ערבים, מזרחים דור ראשון ויוצאי ברית המועצות לשעבר: 67.7%, 62.5% ו- 59.1%, בהתאמה; 9.9 ב- נרשמו עיסוקים שבהם בלטו מזרחים דור שני וערבים, בשיעורים מאוד דומים, כאשר ביחד הם היוו יותר ממחצית העוסקים בתחום: מכונאות )30.6% מהמכונאים היו ערבים ו- 28.8% מזרחים דור שני(, בניין )28.8% ו- 31.9%, בהתאמה(, מכירות )24.9% ו- 26.9%, בהתאמה( ונהגים )22.9% ו- 34.7%, בהתאמה(; בתחום הספרות והקוסמטיקה בלטו יוצאי/ות בריה"מ לשעבר 21.2% מהעוסקים/ות בתחום. אך קבוצת המוצא הבולטת ביותר בתחום זה היא מזרחים/ות דור שני 31.9% מן העוסקים/ות בתחום; שירותי ביטוח, תיווך ונסיעות ושירותי עריכת דין הם תחומי עיסוק של יהודים )אשכנזים ומזרחים( דור שני, כאשר מזרחים מובילים בתחום שירותי הביטוח, תיווך ונסיעות )27.3% לעומת 24.7%( ואילו האשכנזים מובילים בתחום ה המשפטיים 28.7%( לעומת ;)19.5% 1010 ב-, רוב העצמאים 65.3% עבדו בגפם, בלא להעסיק איש/ה. 18.8% העסיקו 2-1 שכירות/ים ו- 15.9% העסיקו 3 שכירים ומעלה; 1111 שיעור ה המעסיקים אחרים )40.5% מכלל ה העצמאים ב- ( גבוה מזה של המעסיקות אחרים )20.9%(. 79.2% מן ה העצמאיות עבדו בגפן; 1212 משקלם של העצמאים בכוח העבודה עולה מאוד לאחר גיל 70. ב- נפקדו 13,316 עצמאים בני/ות 70 ומעלה והם היוו 35.3% מבני 74-70 שהשתתפו בכוח העבודה, 46.3% מבני 79-75 ו- 48.9% מתוך בני 80 ומעלה. לא זו בלבד אלא ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של עצמאים בני 70 ומעלה גדלו על פני השנים; 1313 ב-, רוב העצמאים הפעילים מעבר לגיל 70 היו 82.8%. רובם השתייכו לשלוש קבוצות מוצא: אשכנזים דור ראשון )35.2%(, מזרחים דור ראשון )27.9%( ואשכנזים דור שני )22.1%(. 59.5% מתוכם פעלו בערים הגדולות המשתייכות ל"פורום ה- 15 ". רובם עסקו ב תאגידיים/ציבוריים; 1414 בכל אחד משלושת המפקדים בהם השתמשנו במסמך זה נאספו, כמובן, נתוני הכנסה של כלל המועסקים ובתוכם העצמאים. אנו בחרנו שלא לדון במסגרת מסמך זה בהכנסה: בדיקה שנעשתה בלמ"ס העלתה כי נתוני הכנסה בקרב עצמאים נגועים בבעיות מהימנות חמורות, "כיוון שמטבע הדברים קשה להם יותר לדווח על הכנסתם, ואחוזי אי ההשבה שלהם בשאלת ההכנסה גבוהים יחסית בהשוואה לשכירים"; 5 4
עיקרי הדברים עם זאת אנו רואים לנכון לציין כי הנתונים הקיימים מצביעים על כך שהכנסותיהם של מרבית העצמאים נמוכות מאלה של מרבית השכירים: ההכנסה הממוצעת של העצמאים )בני/ות 69-25( עמדה על כ- 7,000 ש"ח סכום נמוך מהשכר הממוצע של השכירים באותה שנה 9,564 ש"ח. ההכנסה החציונית של העצמאים באותם גילאים עמדה על 5,100 ש"ח, בהשוואה ל- 6,700 ש"ח אצל השכירים )כל הסכומים במחירי (; 1515 אחת המסקנות העולה ממסמך זה היא שהקטגוריה "עצמאים" אינה תורמת להבנת תהליכים פוליטיים-כלכליים היסטוריים. למשל: התקופה הנסקרת בשלושת המפקדים, ו- מצטיינת במעבר ממשק המכוון במידה רבה על ידי המדינה לכלכלת שוק, מעבר שתחילתו במדיניות החירום לייצוב המשק משנת 1985. זו התקופה שבה החלו להתבלט לראשונה בישראל רשתות עסקיות משפחתיות; זו גם התקופה של הפרטת ההיי טק הביטחוני ופריצת תופעת הסטארט-אפים. זו גם תקופת התהוותו של מה שקרוי כיום "המאון העליון". כיוון שהמונח עצמאים מתקשר ליזמות, צפוי היה כי הנתונים על עצמאים ישקפו את המהפך הפוליטי-כלכלי ציפייה שהתבדתה. הסיבה העיקרית לכך היא שהקטגוריה "עצמאים" היא בעיקר קטגוריה של עולם המיסוי ולא קטגוריה סוציולוגית או פוליטית-כלכלית. בעוד שרוב העצמאים אינם יזמים כלל, חלק גדול, אם לא רוב, של היזמים הם שכירים וליתר דיוק, "שכירים בעלי שליטה." מבוא המסמך הנוכחי בוחן את השינויים באוכלוסיית העובדים והעובדות העצמאיים בישראל בדור האחרון, בהתבסס על מפקדי האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן: הלמ"ס( לשנים, ו-. המסמך עושה זאת תוך בחינה של מאפייניה הדמוגרפיים והתעסוקתיים של אוכלוסיית העצמאים. מרבית הנתונים השוטפים המשמשים את הדיון בכוח העבודה ובשוק העבודה, בישראל כמו גם בארצות אחרות, מתייחסים לעובדים/ ות השכירים/ות. הצידוק לנוהג זה הוא, שהרוב הגדול של העובדים והעובדות הם שכירים. עם זאת, אוכלוסיית העצמאים אינה זניחה: בכל אחד משלושת המפקדים הם היוו כ- 13% מכוח העבודה. מי הם העצמאים? ההנחה המשתמעת מן השם עצמו היא שמדובר בבני אדם בעלי אפיונים ייחודיים א בעלי יוזמה, תעוזה ורוח עצמאית, שאינם יכולים להיכנס בעול המשמעת והשגרה של תעסוקה אצל אחרים. אלא שתדמית זו תואמת מיעוט קטן ביותר מקרב העצמאים. למעשה, רבים מן היזמים, אם לא מרביתם, הם דווקא בעלי שליטה המושכים שכר מן התאגיד ועל כן נמנים עם אוכלוסיית השכירים. 1 בספרות המחקרית ניתן למצוא שתי גישות לחקר אוכלוסיית העצמאים: 2 האחת מתייחסת אליהם כאל קטגוריה של כוח העבודה, כאשר ההבדל העיקרי בינם לבין השכירים הוא זהות משלם התגמול )המעסיק או המועסק עצמו(. הגישה השנייה מתייחסת אל העצמאים כאל קטגוריה של המגזר העסקי, תחת הכותרת "עסקים קטנים"; זוהי הגישה ההולמת את התפיסה של העצמאים כיזמים. הנתונים שמפקד האוכלוסין מספק על העצמאים אינם מאפשרים בחינה שלהם כבעלי "עסקים קטנים". בחינה שכזאת יכולה להיעשות רק על סמך סקרים ספציפיים 3 או על סמך מרשם העסקים וקבצי מס הכנסה )עצמאים(. המחקר הנוכחי מסתמך על נתוני מפקדי האוכלוסין ולפיכך הוא בוחן את העצמאים כקטגוריה של כוח העבודה. בחינה שכזו משתלבת עם העובדה שמרבית העצמאים אינם תואמים את הדימוי של יזמים רבי תעוזה: כשני-שלישים מהם אינם מעסיקים איש, ומקרב אלה המעסיקים אחרים, הרוב מעסיקים עובד/ת אחד/ת או שניים בלבד. בסך הכל, כ- 85% מן העצמאים עובדים לבד או שהם מעסיקים עובד/ת אחד/ת-שניים בלבד. 1616 המלצה מעשית עיקרית העולה ממסמך זה היא, למזג את העצמאים בוודאי את אלה העובדים לבד, אך אולי גם את אלה המעסיקים 2-1 עובדים, יחד עם אוכלוסיית השכירים. אם נוסיף אל אוכלוסיית השכירים כיום, כ- 87% מן המועסקים במשק את העצמאים הנ"ל, יהיו בידינו נתונים מאוגמים עבור 98% לערך מן המועסקים במשק. 1717 האבחנה בין שכירים לעצמאים נושאת בחובה חסרונות של ממש עבור מרבית העצמאים: כך, למשל, עצמאים נדרשים להפריש מהכנסתם לקרן פנסיה ולמוסד לביטוח לאומי לא רק את חלק השכר שהשכירים מפרישים אלא גם את חלק השכר שהמעסיק מפריש עבור השכירים. מרבית העצמאים, שהכנסתם נמוכה, מתקשים לעמוד בהפרשות אלה. מצד שני, הם לא זכאים לדמי אבטלה ולהטבות אחרות להם זכאים שכירים ובהן ימי מחלה, ימי חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורין. ביטול האבחנה הגורפת בין שכירים לעצמאים עשוי להוביל להכרה ובעקבות זאת לשיפור מצבם של מרבית העצמאים. 1 ההכנסה של "בעלי שליטה" הינה סך ההכנסה שבעל שליטה קיבל ודיווח עליה. הכנסה זו כוללת: שכר, דיווידנד והכנסות ממקורות אחרים. הנתונים המתפרסמים על ידי מנהל הכנסות המדינה אינם מפרדים בין העצמאים לבין "בעלי השליטה". ממנהל הכנסות המדינה נמסר לנו כי הם ישתדלו לבצע את החלוקה הזו בעת הכנת הדוח השנתי הבא. Patricia A. McManus. 2001. Women's Participation in Self-Employment in Western Industrialized Nations. International Journal of Sociology, Vol. 31, (2) 2 Self-Employment in Advanced Economies (IV) 70-97. 3 ר' "דו"ח מצב תקופתי בנוגע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל", הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה, יולי 2013. 7 6
אוכלוסיית העצמאים האוכלוסייה שנבדקה במחקר זה כוללת את העצמאים המתגוררים ביישובים שבהם 2,000 תושבים ומעלה. האוכלוסייה אינה כוללת 4 חברי קיבוצים או חברי קואופרטיבים. סיווג העצמאים מרבית המחקרים הבוחנים את אוכלוסיית העצמאים כקטגוריה של כוח העבודה עושים שימוש בסיווג העיסוקים המקובל בסטטיסטיקות של כוח העבודה. כך, למשל, יוסי שביט ואפרים יוכטמן-יער בחרו בחלוקה המקובלת לשלוש קטגוריות, המתבססת 5 על רמת המיומנות וההשכלה: בעלי עיסוקים פרופסיונאליים וניהוליים, עובדים מקצועיים ועובדים בלי מקצועיים. טווח הגילאים בעוד שנתוני כוח העבודה המתפרסמים על ידי הלמ"ס מתייחסים לגילאי 15 ומעלה, אנו בחרנו להתמקד בגילאי 25 עד 69. זאת, מכיוון ששיעור העצמאים בקרב הגילאים הצעירים יותר הוא נמוך ומכיוון שגיל 69 קרוב לגיל הפרישה הרשמי של שכירים 67. עם זאת בחרנו להציג בנפרד גם נתונים גם על עצמאים מבוגרים בני 70 ומעלה, המהווים חלק ניכר 38% מן המשתתפים בכוח העבודה בגיל זה. אנו בחרנו בסיווג המתבסס על סוג השירות שהעצמאים מעניקים. במשך זמן רב לאחר המהפכה התעשייתית, רוב העצמאים עסקו בייצור, בין אם היו איכרים ובין אם יצרנים זעירים. כיום, מרבית העצמאים הם מעניקי. 6 אלא שבמקום להתבסס על טיב השירות, דבר שהיה מחזיר אותנו לסיווג העיסוקים המקובל, בחרנו לסווג אותם לפי יעד השירות, כלהלן: א. עצמאים המשרתים גופים ציבוריים ו/או תאגידיים: עם אלה נמנים בעלי הפרופסיות עורכי דין, רואי חשבון ורופאים כמו גם כלכלנים ועובדי/ות הוראה. רובם משרתים תאגידים או עובדים במסגרת של מיקור חוץ עבור גופים ציבוריים ובהם הממשלה והשלטון המקומי. בתוך אלה, הבחנו בין שתי קבוצות, על בסיס העיסוקים של חבריהן: עצמאים המספקים פרופסיונאליים ו/או ניהוליים, כדוגמת רופאים, רואי חשבון, עורכי דין, אדריכלים, מעצבים, וכדומה. עצמאים המספקים טכניים, הנדסאיים או פקידותיים, כדוגמת טכנאי מחשב, הנדסאי חשמל, מפעילי ציוד רפואי וכדומה. ב. עצמאים המשרתים משקי בית ו/או מספקים שכונתיים: עם אלה נמנים בעלי מקצוע המועסקים בתחזוקה של בתי מגורים ותשתיות כדוגמת חשמלאים ושרברבים, כמו גם בעלי מקצוע המספקים אישיים ובהם קוסמטיקאיות, ספריות וכדומה. כפי שנראה, סיווג זה של העצמאים מייצר מידע רב. יתרה מזאת, מידע זה מתיישב עם נתונים רבים המוכרים לנו מאוכלוסיית השכירים ובהם נתוני מגדר, מוצא, השכלה ומקום מגורים. 4 הנתונים בהם נדון אינם כוללים בעלי שליטה, שבארצות רבות מוגדרים כעצמאים, אך בישראל הם מסווגים על ידי הלמ"ס כשכירים. דרור כהן, שלומית.. חקירת מגזר העצמאים והכנסתם בסקרים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סדרת ניירות עבודה, נייר עבודה מס. 34. Yossi Shavit and Ephraim Yuchtman-Yaar. 2001. Ethnicity, Education, and Other Determinants of Self-Employment in Israel 5 International Journal of Sociology, 31, (1), Self-Employment in Advanced Economies (III) 59-91. ר' גם נדיב, רונית, וסיגל שלח. 2002. דיוקן העצמאים ומאפייני תעסוקתם, 2001-1970. ירושלים: משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הרשות לתכנון כוח אדם. 6 נדיב, רונית, וסיגל שלח. 2002. דיוקן העצמאים ומאפייני תעסוקתם, 2001-1970. ירושלים: משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הרשות לתכנון כוח אדם. 9 8
נתונים דמוגרפיים עצמאים מספרם ומשקלם בכוח העבודה ב- היוו העצמאים 13.4% מכוח העבודה בישראל )שכירים ועצמאים בני/ות 69-25(. הנתון משקף מידה רבה של יציבות: 7 ב- עמד השיעור על 12.9% וב- על 13.0%. במספרים מוחלטים, הנתונים הם: 176,200 126,695, ו- 317,025, בהתאמה. משקל העצמאים בכוח העבודה,,, באחוזים מתוך כלל כוח העבודה עצמאים, לפי גיל משקלם של העצמאים עולה ככל שמטפסים בסולם הגילאים. השיעור הנמוך ביותר נרשם, בכל שלושת המפקדים, בקרב בני 25 עד 29 6.3%-7.6%. לאחר מכן השיעור גדל עד לכדי 14%-16% בקבוצת הגיל 44-40; שיעור זה נותר יציב עד גיל 55. אז מתחדש הגידול, עד שבגילאי 69-65 העצמאים מהווים כרבע ויותר מהמשתתפים בכוח העבודה. כפי שנראה בהמשך המסמך, מעבר לגיל 70, משקלם של העצמאים גדל עוד. מגמות אלה משקפות ככל הנראה את העובדה שבגיל 55 ומעלה, ובעיקר לאחר גיל 65, חלק גדול מן השכירים פורש או מופרש מעבודה, דבר המעלה את משקל העצמאים. עצמאים בכוח העבודה, לפי גיל,,, באחוז מתוך קבוצת הגיל 6.3 7.6 7.4 25-29 13.4% 13.0% 12.9% עצמאים כאחוז מכוח העבודה 10.7 11.3 11.3 30-34 317,025 176,200 126,695 מספר העצמאים 13.8 13.3 13.3 35-39 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 15.7 14.2 14.9 40-44 15.3 14.0 14.8 45-49 15.2 15.7 14.7 50-54 16.3 14.4 14.3 55-59 17.8 18.2 17.1 60-64 26.7 25.9 23.6 65-69 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 7 שיעורים אלה אינם חורגים מאלה של ארצות מתועשות במערב אירופה. ר'.OECD Factbook,2013 Economic, Environmen and Social Statistics ב-, השיעור הממוצע של עצמאים בכוח העבודה ב- OECD עמד על 15.9%. 11 10
עצמאים, לפי מגדר רוב העצמאים הם, אך חלקן של ה מצוי בעלייה. תופעה זו מוכרת גם מארצות רבות במערב. 8 היא מתיישבת, מצד אחד, עם מגוון העיסוקים הקטן יותר של )ר' לוח בעמודים 22-21 להלן(. ומצד שני, עם התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב. ב- רק 5.5% מן ה בכוח העבודה היו עצמאיות; ב- עלה השיעור ל- 6.4% וב- ל- 8.5%. זאת בשעה שמשקלם של העצמאים בקרב ה בכוח העבודה היה יציב על פני השנים: 17.1%, 18.1% ו- 17.7%, בהתאמה. הגידול באוכלוסיית ה העצמאיות ניכר בנתונים על עיסוקים ספציפיים. לדוגמא שיעור ה העובדים כעצמאים בתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה וראיית החשבון גדל בין ל- ב- 5.8% בעוד ששיעורן של ה גדל ב- 27.3% ; בקרב עיתונאים ועובדי אמנות וספורט, השיעורים המקבילים היו 3.7% ו- 7.8%, בהתאמה; בקרב רופאים, רוקחים ווטרינרים 2.7% ו- 5.4% ; בקרב עורכי דין 2.8% ו- 9.0% ; ובקרב סוכני ביטוח, תיווך ונסיעות, 2.1% ו- 5.9% )ר' נספח 1(. הגורם המרכזי מאחורי הגידול בשיעור ה העצמאיות היה הגידול במספר ה בעלות השכלה גבוהה. כידוע, התרחבות ההשכלה הגבוהה היא גורם מרכזי גם בעליית שיעור ההשתתפות של בכוח העבודה הכללי. חלקן של ה בקרב העצמאים הוכפל בין )15.7%( ל- )29.4%(. במספרים מוחלטים, מספרן של ה העצמאיות עלה מ- 19,870 ב- ל- 37,185 ב- ול- 93,348 ב-. אצל ה הנתונים המקבילים הם 139,015 106,825, ו- 223,678. עצמאים לפי מגדר,,, באחוזים מתוך המגדר בכוח העבודה מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, עצמאים לפי מגדר,,, במספרים מוחלטים עצמאים, לפי מוצא ב-, השיעורים הגבוהים ביותר של עצמאים נרשמו אצל אשכנזים דור שני ודור ראשון 16.7% ו- 16.4%, בהתאמה. אצל שתי קבוצות אלה נרשמו גם שיעורי הגידול הבולטים ביותר. כפי שנראה בהמשך, מאחורי מספרים אלה עומדים גידול בהשכלה גבוהה ומעבר מ שכונתיים-ביתיים ל ציבוריים-תאגידיים. גידול בשיעור העצמאים נרשם גם אצל מזרחים דור שני מ- 10.9% ב- ל- 12.8% ב- ול- 14.0% ב-. יהודים דור שלישי יהודים שגם אביהם יליד ישראל נוטים פחות לתעסוקה עצמאית: שיעור העצמאים בקרבם אף ירד מעט עם השנים, מ- 13.8% ב- ל- 12.9% ב-. שיעור גבוה של עצמאים 16.1% ב- נרשם אצל הערבים; שיעור זה היה יציב על פני השנים. בעוד ששיעור העצמאים הגבוה בקרב אשכנזים משקף את התרחבות ההשכלה הגבוהה ואת התרחבות הביקוש ל תאגידיים וציבוריים במסגרת מיקור חוץ )ר' פרק "עצמאים לפי מוצא ולפי תחום שרות" להלן(, השיעור הגבוה של עצמאים בקרב הערבים משקף ככל הנראה את מיעוט 9 ההזדמנויות התעסוקתיות התאגידיות והציבוריות הפתוחות בפניהם ביישוביהם. ב-, השיעור הנמוך ביותר של עצמאים נרשם אצל יוצאי בריה"מ לשעבר 6.1%. עצמאים לפי מוצא ולפי משקל בכוח העבודה,,, באחוז מתוך קבוצת המוצא, בסדר יורד בשנת אשכנזים דור שני אשכנזים דור ראשון ערבים מזרחים דור ראשון מזרחים דור שני יהודים דור שלישי יוצאי בריה"מ לשעבר משקל העצמאים בכוח העבודה 16.7 16.4 16.1 15.7 14.0 12.9 6.1 14.2 13.7 17.3 15.5 12.8 13.5 4.0 11.3 13.0 16.3 13.3 10.9 13.8 -- 12.9 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 13.4 13.0 17.7 8.5 18.1 6.4 17.1 5.5 223,678 139,015 106,825 93,348 37,185 19,870 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 9 לבחינה של מצבן של ערביות שהן עצמאיות ר' Heilbrunn, S., & Khaled, M. A. 2011. Disadvantaged and embedded: Arab women entrepreneurs in Israel, International Journal of Business and Social Science, 2(11), 45-55. Patricia A. McManus. 2001. Women's Participation in Self-Employment in Western Industrialized Nations. International Journal of Sociology, Vol. 31, (2) 8.Self-Employment in Advanced Economies (IV) 70-97. על הבדלים מגדריים בקרב עצמאים, מפרספקטיבה של עסקים קטנים, ר' israel. Malach-Pines, A., & Schwartz, D. 2006. Men and women small business owners in.equality, Diversity and Inclusion: An International Journal, 25(4), 311-326 13 12
עצמאים, לפי השכלה השיעור הגבוה ביותר של עצמאים נרשם אצל משתתפים בכוח העבודה שהם בעלי השכלה נמוכה. שיעור זה נותר יציב על פני המפקדים: 15.4%, 15.9% ו- 15.7%. בקרב בעלי השכלה בינונית וגבוהה, לעומת זאת, שיעור העצמאים נמוך יותר, אך הוא גדל מאז גידול של 30% אצל בעלי השכלה בינונית וגידול של 26.5% אצל בעלי השכלה גבוהה. דינאמיקה זו משקפת, מצד אחד, את העלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הכללית, ואת השינויים בשוק העבודה ובראשם התרחבות הכלכלה התאגידים ועמה דרישה ל תאגידיים, מצד שני. הגידול במשקל בעלי ההשכלה גבוהה משקף בין היתר את הגידול במשקל ה בעלות השכלה גבוהה, שהיוו ב- 41.9% מכלל העצמאיות, בעוד שרק 19.2% מן העצמאיות היו בעלות השכלה נמוכה. זאת בשעה שאצל ה, בעלי השכלה נמוכה היוו 38.3%. עצמאים, לפי השכלה,,, 10 באחוז מתוך קבוצת השכלה עצמאים, לפי מחוז ברוב מחוזות ישראל, משקלם של העצמאים בכוח העבודה דומה למדי בסביבות ה- 13%. שני מחוזות יוצאי דופן: מחוז תל אביב, שם משקל העצמאים ב- עמד על 16.4%, נתון המשקף את העובדה שמחוז זה הוא מרכז העסקים הישראלי. ביטוי לכך ניתן למצוא בשיעור הגבוה במיוחד של מעניקי ציבוריים-תאגידיים במחוז זה 61.5%. המחוז יוצא הדופן השני הוא מחוז דרום, שבו נרשם השיעור הנמוך ביותר של עצמאים 9.2%. נציין כי מחוז דרום מצטיין בתעשיות כבדות שמשרדיהן הראשיים נמצאים בתל אביב, וככל הנראה מעסיקים שם את העצמאים המספקים להם תאגידיים. ביטוי מוחשי לכך ניתן למצוא בכך שמחוז דרום הוא בעל שיעור נמוך של עצמאים המספקים ציבוריים-תאגידיים 41.5% ב-, כשמתחתיו רק מחוז צפון, עם שיעור של 37.6%. עצמאים, לפי מחוז,, אחוז מתוך מחוז, בכוח העבודה, בסדר יורד בשנת 16.4 13.9 13.5 13.1 12.6 12.3 9.2 13.4 15.5 11.7 12.3 12.7 -- 11.3 9.7 12.9 15.7 12.7 12.4 13.4 15.9 11.1 10.5 13.0 השכלה נמוכה השכלה בינונית השכלה גבוהה משקל העצמאים בכוח העבודה 15.4 9.8 9.8 12.9 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, עצמאים, לפי מגדר והשכלה,, באחוז מתוך קבוצת מגדר תל-אביב ירושלים מרכז צפון יהודה ושומרון חיפה דרום משקל העצמאים בכוח העבודה 64.9 38.5 35.1 61.5 67.4 46.7 32.6 53.3 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 11.2 19.6 69.2 15.9 31.9 52.2 28.8 32.9 38.3 41.9 38.9 19.2 השכלה גבוהה השכלה בינונית השכלה נמוכה מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים., עצמאים, לפי מחוז ולפי תחום שירות,, אחוז מתוך מחוז לפי סדר יורד של תאגידי-ציבורי בשנת 62.4 47.1 37.6 52.9 67.8 48.1 32.2 51.9 73.3 58.5 26.7 41.5 79.0 62.4 21.0 37.6 צפון דרום חיפה ירושלים מרכז תל אביב מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים., שכונתי ביתי ציבורי תאגידי 10 השכלה נמוכה עד 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות; השכלה בינונית תעודת בגרות ותעודה על תיכונית או אחרת; השכלה גבוהה תואר אקדמי. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים., 15 14
עצמאים, לפי סוג יישוב במרבית הפרסומים של מרכז אדוה אנו נוהגים למקד את המבט בארבע קבוצות יישובים בעלי איפיונים ייחודיים: יישובי "פורום ה- 15 ", שהם המבוססים ביותר בישראל; היישובים הערביים, המצויים בתחתית הסולם בחלק גדול מן המדדים; עיירות הפיתוח, שבעבר שיקפו את מצבם של מרבית המזרחים וכיום כוללים גם מהגרים מברית המועצות לשעבר; וההתנחלויות, שידועות כיישובים שזכו להעדפה ממשלתית על פני השנים. אנו מוצאים כי התמקדות בארבע קבוצות יישובים אלה מעלה מידע מעניין בחלק גדול מן הסוגיות החברתיות והכלכליות. השיעור הגבוה ביותר של עצמאים מצוי ביישובים הערביים 16.7%. כפי שכבר צוין לעיל, הדבר משקף את הנוכחות המועטה יחסית של תאגידים עסקיים ושל משרדים ממשלתיים ביישובים ערביים. שיעור העצמאים הערבים המספקים ציבוריים- תאגידיים הוא הנמוך מקרב כל קבוצות המוצא )ר' בהמשך(. את מקומם של המעסיקים הגדולים תופסים ספקי בודדים או מעסיקים קטנים. עיירות הפיתוח מצטיינות בשיעור הנמוך ביותר של עצמאים. בניגוד ליישובים הערביים, עיירות הפיתוח נהנות מאזורי תעשייה ומסחר, אך חלק ניכר מן התעשיות הממוקמות שם שייכות לתאגידים שמשרדיהם הראשיים בתל אביב או בסביבתה, ושם הם מעסיקים את ספקי ה הפרופסיונאליים והניהוליים. כפי שראינו בעמוד הקודם, השיעורים הנמוכים ביותר של עצמאים המספקים פרופסיונאליים-ניהוליים נרשמו במחוזות דרום וצפון שם שוכנות מרבית עיירות הפיתוח )לצד יישובים ערביים שכאמור, מונים מעט עצמאים המספקים ציבוריים-תאגידיים(. עצמאים בכוח העבודה לפי סוג יישוב, אחוז מסוג יישוב, בכוח העבודה עצמאים, לפי תחום שירות עצמאים, לפי תחום שירות השינוי המרכזי שנרשם בקרב עצמאים בדור האחרון הוא המעבר מרוב של ספקי שכונתיים וביתיים לרוב של ספקי ציבוריים ותאגידיים. שינוי זה משקף, מצד אחד, את הגידול בפעילות התאגידית בישראל ובתוך כך את היקפי מיקור החוץ של הפעילות התאגידית והממשלתית. גידול זה, מצידו, התאפשר הודות להתרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל ובתוך זה ההתרחבות בשורות בעלי הפרופסיות. בין ל- נרשם גידול רצוף במשקל העצמאים המספקים למוסדות ציבוריים ולתאגידים, מ- 32.4% מכלל העצמאים ב- ל- 42.5% ב- ול- 52.5% ב-. זאת, בשעה שמשקלם של העצמאים המעניקים שכונתיים וביתיים ירד מ- 67.6% ל- 57.5% ול- 47.5%, בהתאמה. בקרב ספקי ה הציבוריים-תאגידיים, משקלם של בעלי הפרופסיות והמנהלים עלה מ- 80.1% ב- ל- 85.7% בשנת. במספרים מוחלטים מדובר בגידול מ- 28,870 ב- ל- 52,805 ב- ול- 134,599 ב-. בעוד שמספר ספקי ה הפרופסיונאליים-ניהוליים גדל בין ל- פי 4.7, מספר ספקי טכניים גדל רק פי 3.1 ומספר ספקי ה השכונתיים-ביתיים גדל רק פי 1.9. עצמאים, לפי תחומי שירות,,, באחוזים מתוך עצמאים ובמספרים מוחלטים באחוזים מספרים מוחלטים 157,149 66,375 36,030 52.5 42.5 ציבוריים-תאגידיים 32.4 מתוך זה: 16.7 13.6 13.4 12.6 9.5 134,599 52,805 28,870 85.7 79.6 עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים 80.1 22,550 13,570 7,160 14.3 20.4 19.9 עיסוקים טכניים 141,976 299,124 89,650 156,025 75,040 111,070 47.5 100% 57.5 100% 67.6 100% יישובים ערבים פורום 15 אחוז בכוח התנחלויות עיירות פיתוח העבודה כללי שכונתיים-ביתיים סה"כ עצמאים מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. הערה: אין התאמה בין סה"כ העצמאים לפי סיווג משלח יד בלוח זה ובין סה"כ העצמאים באוכלוסיה עקב מקרים עבורם משלח היד לא היה ידוע ועקב הוצאת משלחי יד בהם מספר המקרים היה נמוך. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 17 16
עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי גיל השינויים במשקלן של קבוצות העיסוק העיקריות נרשמו בכל קבוצות הגיל. ב-, רוב העצמאים בכל קבוצות הגיל היו ספקי שכונתיים-ביתיים )63.4%-72.3%(, בעוד שעצמאים המספקים למוסדות ציבוריים ותאגידיים היוו רק כשליש מכלל העצמאים. ב-, לעומת זאת, עצמאים המעניקים ציבוריים-תאגידיים היוו, בכל קבוצות הגיל, מעט יותר מ- 50%, בעוד שמשקלם של מעניקי שכונתיים- ביתיים ירד לפחות מ- 50%. עצמאים, לפי תחומי שירות עיקריים וגיל,,, באחוז מקבוצת הגיל עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי מגדר השינוי ההיסטורי במפת העיסוקים של העצמאים ניכר הן אצל והן אצל : גידול ב למוסדות ציבוריים ותאגידיים וקיטון במתן שכונתיים וביתיים. בכל שלושת המפקדים, הייצוג הגבוה ביותר של נרשם בעיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים 87.6%, 84.5% ו- 90.1%, בהתאמה. במספרים מוחלטים מדובר בגידול של פי 7.6, מ- 6,310 ב- ל- 48,023 ב-. משקלן של עצמאיות המעניקות שכונתיים-ביתיים ירד אמנם לאורך השנים, אולם מספרן המוחלט גדל משמעותית, מ- 10,405 ל- 36,520. ב-, 33.8% מ אלה היו קוסמטיקאיות וספריות, 23.1% היו מוכרות, 16.1% היו מטפלות ו- 10.6% היו עובדות ניקיון )ר' לוח בעמוד 20 להלן(. עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי מגדר,,, באחוז מקבוצת המגדר באחוזים מספרים מוחלטים 103,831 49,385 28,825 49.6 40.5 30.8 ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים-תאגידיים 53,317 16,990 7,205 59.3 50.0 40.9 47.9 52.1 63.5 36.5 69.1 30.9 25-29 מתוך זה: 44.8 55.2 58.8 41.2 66.0 34.0 30-34 86,576 38,455 22,560 83.4 77.9 עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים 78.3 47.5 52.5 57.5 42.5 63.4 36.6 35-39 48,023 14,350 6,310 90.1 84.5 87.6 49.9 50.1 56.4 43.6 67.8 32.2 40-44 17,255 10,930 6,265 16.6 22.1 21.7 עיסוקים טכניים 48.7 51.3 54.1 45.9 68.6 31.4 45-49 5,295 2,640 895 9.9 15.5 12.4 49.1 50.9 56.4 43.6 69.3 30.7 50-54 105,455 72,670 64,635 50.4 59.5 69.2 שכונתיים-ביתיים 46.4 53.6 59.1 40.9 69.3 30.7 55-59 36,520 16,980 10,405 40.7 50.0 59.1 45.1 54.9 59.7 40.3 72.3 27.7 60-64 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 44.8 55.2 51.9 48.1 65.3 34.7 65-69 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 19 18
עיסוקים נשיים, עיסוקים גבריים ועיסוקים עם ייצוג מגדרי שווה שני הלוחות שלהלן מספקים זווית ראייה מגדרית על עיסוקיהם של עצמאים. הלוח הראשון מציג את העיסוקים הנפוצים בקרב ואת אלה הנפוצים בקרב. כ- 10% מן העצמאים ה עוסקים במכירה וכ- 10% נוספים עוסקים בנהיגה. שאר ה עוסקים במספר רב של עיסוקים אחרים. אצל ה יש ארבעה עיסוקים שבהם כ- 10% ואף מעט יותר: קוסמטיקאיות וספריות, עיתונאיות ועובדות אמנות, עובדות הוראה בבתי ספר יסודיים ומוכרות. העובדה שאצל עצמאיות ישנם ארבעה עיסוקים ובהם כ- 10% מלמדת על ריכוז גדול יותר של במספר עיסוקים קטן מזה של העצמאים ה. באופן כללי, ב-, 74% מן ה התרכזו ב- 17 עיסוקים, בעוד ששיעור דומה של התרכזו ב- 11 11 עיסוקים. הלוח השני מעניק מבט אל עיסוקים נבחרים מנקודת ראות של הגדרתם המגדרית "עיסוקים נשיים" מול "עיסוקים גבריים". הלוח מבחין בין עיסוקים שרוב העוסקים/ות בהם 60% ומעלה הן, עיסוקים שרוב העוסקים/ות בהם הם ועיסוקים שבהם משקל ה דומה לזה של ה. את הלוח ניתן לקרוא גם כביטוי למגוון העיסוקים הגדול יותר הפתוח בפני. מהוות רוב בקרב העוסקים בטיפול, קוסמטיקה, ספרות, ניקיון, הוראה ומקצועות פרה-רפואיים. מהווים רוב בקרב עובדי הצווארון הכחול שרברבים, מפעילי ציוד מכני, חשמלאים, בנאים, מכונאים, נגרים, ובמקביל הם מהווים רוב גם בקרב רבים מן העיסוקים הפרופסיונאליים ובהם עורכי דין, מנהלים למיניהם, מהנדסים ואדריכלים, כימאים ופיסיקאים, כלכלנים וכיו"ב. ישנם רק חמישה עיסוקים שבהם ו מיוצגים במידה שווה: אקדמאים במדעי הרוח, עיתונאים, עובדי חשבונות, רופאים, רוקחים ווטרינרים ופקידים אחרים. עיסוקים נפוצים בקרב עצמאים/ות, באחוז מקרב עצמאים/יות עיסוק אחוז עיסוק קוסמטיקאיות, ספריות וכד' 9.7 מוכרים עיתונאיות ועובדות אומנות וספורט 9.3 נהגים עובדות הוראה בבתי ספר יסודיים 6.7 מנהלים אחרים מוכרות 5.2 עובדי בניין מטפלות 4.6 עורכי דין כלכלניות פסיכולוגיות ורואות חשבון 4.6 עיתונאים ועובדי אומנות וספורט רופאות, רוקחות ווטרינריות 4.5 סיטונאים 4.1 סוכני ביטוח תיווך ונסיעות 3.9 כלכלנים, פסיכולוגים ורואי חשבון 3.8 חשמלאים 3.7 מנהלים כלליים מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. אחוז 13.2 10.9 9.7 9.0 6.3 5.8 4.9 11 על ריכוז של במספר עיסוקים קטן מזה של ר' גם: יעל חסון ונוגה דגן-בוזגלו, בידול תעסוקתי ופערי שכר בין ל, מרכז אדוה, 2014. 21 20
עצמאים, לפי מגדר ולפי עיסוק, עיסוקים נבחרים, אחוז ממשלח היד, בסדר יורד באחוז ה אחוז אחוז אחוז אחוז 14% 86% 89% 11% מטפלים/ות הפעלת ציוד תקשורת וציוד רפואי, צילום 13% 87% 75% 25% קוסמטיקה, ספרות הנדסאי/ת או טכנאי/ת מחשב 13% 87% 72% 28% ניקיון מנהלים/ות אחרים/ות 11% 89% 68% 32% הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים, ומדריכים/ות חברתיים/ות הנדסאי/ת וטכנאי/ת בהנדסה אזרחית 6% 94% 66% 34% מזכירו ת מנהלים/ות כלליים/ות 6% 94% 64% 36% תפירה גידולי שדה )3%( 97% 60% 40% הוראה במוסדות על-תיכוניים ועל-יסודיים צבע וסיוד )2%( 98% 60% 40% מעבדה רפואית, אחיות ואחרים במקצועות פרה-רפואיים עץ ונגרות 2% 98% 58% 42% משלח יד אקדמי במדעי הרוח נהגים/ות )1%( 99% 50% 50% עיתונאים/ות ועובדי/ות אמנות וספורט פחחות, רתכות וכדומה )1%( 99% 49% 51% עובדי/ות חשבונות מכונאות )1%( 99% 48% 52% פקידים/ות אחרים/ות בניין -- 100% 44% 56% רפואה, רוקחות, וטרינריה חשמלאים -- 100% 38% 62% כלכלה, פסיכולוגיה, ראיית חשבון וכדומה מפעילי ציוד חפירה, סלילה והרמה -- 100% 33% 67% הרכבה והתקנה של מכשירים מדויקים, צורפו ת אינסטלטורים 30% 30% 70% 70% מנהלים/ות בכירים/ות מורי/ות דרך ודיילים/ות מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 28% 72% מכירות 26% 74% הכנת מזון, משקאות וטבק 25% 75% ביטוח, תיווך ונסיעות 23% 77% הנדסה ואדריכלות 23% 77% עריכת דין 19% 81% כימיה, פיזיקה, מתמטיקה וכדומה 19% 81% דפוס 18% 82% הנדסאי/ת וטכנאי/ת חשמל, אלקטרוניקה ומכונות, ואחרים 18% 82% שירותי הארחה ואוכל 16% 84% סיטונאים/ות וסוכנים/ות שירותי מסחר 23 22
עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי השכלה ב-, רוב גדול )80.4%( מן העצמאים שסיפקו שכונתיים-ביתיים היו בעלי השכלה נמוכה. אולם עד ירד השיעור וב- הוא עמד על 51.5%. לעומת זאת, בקרב עצמאים המספקים ציבוריים-תאגידיים, שיעור בעלי השכלה גבוהה, שהיה גבוה יחסית עוד ב-, הלך וגדל עם השנים עד שב- הוא עמד על 53.2%. בקרב עצמאים המספקים ציבוריים-תאגידיים, מרבית בעלי השכלה נמוכה ובינונית מספקים טכניים: ב- הם מנו כ- 95% מספקי טכניים, ב- כ- 88% וב- כ- 76% סימן לשיפור כללי ברמת ההשכלה באוכלוסייה. עצמאים, לפי תחום שירות והשכלה,,, אחוז מתוך תחום שירות עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי מוצא עצמאים אשכנזים מתרכזים בעיקר ב ציבוריים-תאגידיים, בעוד שעצמאים מזרחים וערבים מתרכזים יותר ב שכונתיים-ביתיים. שכונתיים-ביתיים היו ועודם תחומי עיסוק מובהקים של מזרחים דור ראשון ושל ערבים, בשיעורים מאוד דומים, אך הולכים ויורדים: ב-, 81.9% מן העצמאים המזרחים ו- 80.5% מן הערבים; ב-, 73.1% ו- 74.4%, בהתאמה; וב-, 62.5% ו- 67.7%, בהתאמה. ב-, כשני-שלישים מן העצמאים הערבים ומן העצמאים המזרחים דור ראשון עדיין עסקו במתן שכונתיים-ביתיים. באותה שנה נרשמו שיעורים גבוהים של עצמאים המעניקים שכונתיים וביתיים גם אצל מזרחים דור שני 55.6% ואצל יוצאי בריה"מ לשעבר 59.1%. לעומת זאת, בקרב אשכנזים דור שני, יהודים דור שלישי ואשכנזים דור ראשון נרשם שיעור גבוה של עצמאים המעניקים למוסדות ציבוריים ותאגידיים 72.2%, 67.8% ו- 65.2%, בהתאמה. בקרב מזרחים דור שני, שיעור מעניקי ה השכונתיים והביתיים )55.6%( היה גבוה משיעור העצמאים המעניקים למוסדות ציבוריים ותאגידיים )44.4%(. ציבוריים-תאגידיים מתוך זה: נמוכה 36.1 בינונית 30.5 גבוהה 33.4 נמוכה 27.1 בינונית 31.9 גבוהה 40.9 נמוכה 14.9 בינונית 31.9 גבוהה 53.2 עצמאים, לפי תחום שירות ולפי מוצא,,, באחוז מקבוצת המוצא, לפי סדר יורד בקרב ציבורי-תאגידי בשנת 58.1 29.4 12.4 48.4 30.6 20.9 40.1 31.4 עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים 28.5 23.9 10.6 46.5 37.9 29.7 51.5 11.8 5.2 36.8 24.8 51.3 69.9 5.4 2.2 26.7 17.4 67.9 80.4 עיסוקים טכניים שכונתיים-ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים 27.8 32.2 72.2 67.8 33.2 42.7 66.8 57.3 43.4 56.4 56.6 43.6 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, אשכנזים דור שני יהודים דור שלישי 34.8 65.2 45.3 54.7 61.1 אשכנזים דור ראשון 38.9 55.6 44.4 68.3 31.7 74.4 25.6 מזרחים דור שני 59.1 40.9 58.4 41.6 -- יוצאי בריה"מ לשעבר -- 62.5 37.5 73.1 26.9 81.9 מזרחים דור ראשון 18.1 67.7 32.3 74.4 25.6 80.5 19.5 ערבים מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, פירוט נוסף מתקבל כאשר בוחנים את ההתפלגות של קבוצות המוצא השונות על פני עיסוקים ספציפיים. ישנם עיסוקים שבהם בולטים מזרחים דור שני וערבים, בשיעורים מאוד דומים, כאשר ביחד הם מהווים יותר ממחצית העוסקים בתחום: מכונאות )30.6% ערבים ו- 28.8% מזרחים דור שני(, בניין )28.8% ו- 31.9%, בהתאמה(, מכירות )24.9% ו- 26.9%, בהתאמה(, נהגים )22.9% ו- 34.7%, בהתאמה(. בתחום הספרות והקוסמטיקה בולטים/ות יוצאי בריה"מ לשעבר 21.2% מהעוסקים/ות בתחום. אך קבוצת המוצא הבולטת ביותר בתחום זה היא מזרחים/ות דור שני 31.9% מן העוסקים/ות בתחום. 25 24
ישנם עיסוקים שבהם ייצוג בולט במיוחד לאשכנזים, דור ראשון ושני, ובראשם תחומי הרפואה, הרוקחות והוטרינריה 23.4% ו- 22.9%, בהתאמה. שירותי ביטוח, תיווך ונסיעות ושירותי עריכת דין הם תחומי עיסוק של יהודים )אשכנזים ומזרחים( דור שני, כאשר מזרחים מובילים בתחום שירותי הביטוח, תיווך ונסיעות )27.3% לעומת 24.7%( ואילו האשכנזים מובילים בתחום ה המשפטיים )28.7% לעומת 19.5%(. עצמאים, לפי קבוצות מוצא ולפי עיסוקים נבחרים, אחוז מתוך העיסוק, בסדר יורד בקרב מזרחים דור ראשון מזרחים דור ראשון מזרחים דור שני אשכנזים דור ראשון אשכנזים דור שני יוצאי בריה"מ לשעבר ערבים עצמאים, לפי תחומי שירות ולפי סוגי יישוב החלוקה לתחומי שירות מעלה אבחנה ברורה למדי בין ארבע קבוצות היישובים שאותם אנו בוחנים במסמך זה. בייישובי "פורום ה- 15 " כמו גם בהתנחלויות, רוב העצמאים 57.7% ו- 53.2%, בהתאמה, עוסקים ב תאגידיים וציבוריים, בעוד שביישובים הערביים ובעיירות הפיתוח, רוב העצמאים 66.2% ו- 61.1%, בהתאמה, עוסקים ב שכונתיים-ביתיים. נתונים אלה תואמים נתונים אחרים שהוצגו במסמך זה ובהם נתונים על מוצא ועל השכלה. עצמאים לפי תחום שירות וסוג יישוב, אחוז מסוג יישוב 24.9 7.5 9.4 8.2 26.9 מכירות 14.2 42.3 46.8 61.1 66.2 30.6 22.9 5.5 7.7 8.9 7.7 5.9 6.9 28.8 34.7 13.6 12.8 מכונאות נהגים 9.3 21.2 7.6 7.9 31.9 11.3 קוסמטיקה, ספרות 28.8 8.4 7.2 4.5 31.9 11.3 בניין, אינסטלציה וצבעים 57.7 53.2 38.9 33.8 4.7 4.8 24.7 11.6 27.3 10.0 ביטוח, תיווך ונסיעות 13.8 14.3 22.9 23.4 7.6 7.0 רפואה, רוקחות, וטרינריה 3.2 1.8 33.7 17.8 18.2 5.6 כלכלה, פסיכולוגיה, ראיית חשבון וכדומה יישובים ערבים שכונתי ביתי פורום 15 התנחלויות עיירות פיתוח ציבורי תאגידי 14.3 3.3 28.7 9.6 19.5 עורכי דין 3.9 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 14.0 7.9 17.6 10.9 25.7 סה"כ עצמאים 9.1 באוכלוסייה מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 27 26
מעסיקים לא מעסיקים 38.4 61.6 39.3 60.7 33.0 67.0 31.2 68.8 104,628 194,496 עצמאים העובדים לבד, עצמאים המעסיקים אחרים עצמאים, מעסיקים ולא מעסיקים ב-, רוב העצמאים 65.3% עבדו בגפם, בלא להעסיק איש/ה. עצמאים, לפי דפוסי העסקה,, אחוז מתוך העצמאים בשנה הרלוונטית עצמאים לפי תחום שירות ולפי דפוסי העסקה,, אחוז מתוך תחום שירות, בקרב עצמאים ציבוריים-תאגידיים מתוך זה: עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים עיסוקים טכניים שכונתיים-ביתיים סה"כ לא מעסיקים 52.9 מעסיקים 47.1 49.9 35.8 33.2 41,870 50.1 64.2 66.8 69,200 הערה: אין התאמה בין סה"כ העצמאים לפי סיווג משלח יד בלוח זה ובין סה"כ העצמאים באוכלוסיה עקב מקרים עבורם משלח היד לא היה ידוע ועקב הוצאת משלחי יד בהם מספר המקרים היה נמוך. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים., עצמאים, לפי היקף העסקה ולפי מגדר עצמאים מעסיקים אחרים יותר מאשר עצמאיות. ב-, 40.5% מן ה העצמאים העסיקו אחרים, בהשוואה ל- 20.8% בלבד מקרב ה העצמאיות. שיעור ה שעבדו לבד או העסיקו רק 2-1 עובדים/ות עמד על 92%, בעוד שאצל ה הוא עמד על 81%. 5.8% מן העצמאים ה העסיקו 10 עובדים/ות ויותר, בהשוואה ל- 1.8% בלבד מן ה העצמאיות. 62.9 37.1 65.3 34.7 מעסיקים לא מעסיקים בין ל- נרשמה ירידה בשיעור העצמאים המעסיקים אחרים, בעיקר בקרב ספקי ציבוריים-תאגידיים. ייתכן והדבר מלמד על הקושי של בעלי פרופסיות להגיע להכנסה המאפשרת העסקת אחרים, וזאת על רקע הגידול הרב במספר בעלי הפרופסיות. בשנת שיעור העצמאים העובדים לבד היה גבוה אצל ספקי שכונתיים וביתיים )66.8%( יותר מאשר אצל ספקי ציבוריים-תאגידיים )52.9%(, אך פער זה הצטמצם בשנת. עצמאים, לפי היקף העסקה ומגדר, אחוז העצמאים המעסיקים עובדים בשכר, מתוך מגדר לא מעסיקים 79.2 12.7 6.4 1.8 59.5 21.3 13.4 מעסיקים 1-2 מעסיקים 3-9 מעסיקים 10 ומעלה 5.8 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 29 28
עצמאים בני 70 ומעלה עצמאים בגילאי 70 ומעלה, לפי מוצא,, באחוזים 35.2 27.9 22.1 5.7 4.0 3.0 2.0 משקלם של העצמאים, שבגילאי 69-25 עמד בממוצע על כ- 13% מכוח העבודה, עולה מאוד מעבר לגיל הפרישה של שכירים. כל הנתונים שהוצגו עד כה נגעו לעצמאים גילאי 69-25. ההתרכזות בגילאים אלה נבעה מן הכמות הקטנה, יחסית, של עצמאים בני/ות פחות מ- 25 )ב-, רק 9,203 גילאי 24-15 היו עצמאים 2.5% מכלל כוח העבודה באותם גילאים( ושל עצמאים בני 70 ומעלה. אך בעוד שבקרב הצעירים, משקלם של העצמאים בקרב כלל המשתתפים בכוח העבודה נמוך מאוד, הרי שבקרב בני 70 12 ומעלה משקלם גבוה מאוד. תופעה זו מוכרת גם מארצות אחרות החברות בארגון ה- OECD. ב- נפקדו 13,316 עצמאים בני/ות 70 ומעלה והם היוו 35.3% מבני 74-70 שהשתתפו בכוח העבודה, 46.3% מבני 79-75 ו- 48.9% מתוך בני 80 ומעלה. לא זו בלבד אלא ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של עצמאים בני 70 ומעלה גדלו על פני השנים. יש לציין כי שיעורי ההשתתפות הכלליים בכוח העבודה )שכירים ועצמאים( בגילאים אלה נמוכים מאוד: לפי נתוני מפקד, שיעור ההשתתפות עמד על 12.9% בקרב בני/ות 74-70, 6.4% בקרב בני/ות 79-75 ו- 2.4% בקרב בני/ות 80 ומעלה. ב-, רוב העצמאים הפעילים מעבר לגיל 70 היו 82.8%. רובם השתייכו לשלוש קבוצות מוצא: אשכנזים דור ראשון )35.2%(, מזרחים דור ראשון )27.9%( ואשכנזים דור שני )22.1%(. ביחד הם היוו 85.2% מכלל העצמאים הפעילים. 59.5% מתוכם פעלו בערים הגדולות המשתייכות ל"פורום ה- 15 ". שיעור העצמאים בגילאי 70 ומעלה בכוח העבודה לפי קבוצות גיל,,,, באחוז מתוך קבוצת הגיל יוצאי בריה"מ לשעבר ערבים מזרחים דור שני יהודים דור שלישי אשכנזים דור שני מזרחים דור ראשון אשכנזים דור ראשון אחוזים במספרים מוחלטים מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 7,841 4,095 4,750 35.3 34.2 29.2 70-74 3,699 1,935 2,100 46.3 41.7 33.1 75-79 1,776 1,185 740 48.9 42.0 80 ומעלה 33.9 13,316 7,215 7,590 סה"כ מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, 31 30
עצמאים בגילאי 70 ומעלה לפי קבוצת גיל ולפי תחום שירות,,, באחוז מקבוצת הגיל נתוני הכנסה של עצמאים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים ציבוריים- תאגידיים שכונתיים- ביתיים 44.2 43.7 30.0 55.8 56.3 70.0 50.7 53.8 53.6 49.3 46.2 )46.4( 61.5 58.4 )51.2( 38.5 41.6 )48.8( 70-74 79-75 80 ומעלה הערה: עבור הנתונים המוצגים בסוגריים תיתכן טעות דגימה. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים.,, עצמאים בני/ות 70 ומעלה, לפי תחום שירות, אחוז מתוך מגדר 66.6 ציבוריים-תאגידיים מתוך זה: בכל אחד משלושת המפקדים בהם השתמשנו במסמך זה נאספו, כמובן, נתוני הכנסה של כלל המועסקים, כולל העצמאים. אנו בחרנו שלא לדון במסגרת מסמך זה בהכנסה, בגלל בעיות מהימנות. בדיקה שנעשתה בלמ"ס העלתה כי נתוני הכנסה בקרב עצמאים נגועים בבעיות מהימנות חמורות, "כיוון שמטבע הדברים קשה להם יותר לדווח על הכנסתם, ואחוזי אי ההשבה שלהם בשאלת ההכנסה גבוהים יחסית בהשוואה 13 לשכירים". בדיקה נוספת שנערכה בלמ"ס העלתה כי אצל עצמאים יש פער של כ- 34% בין ההכנסה )נמוכה יותר( שדווחה למס 14 הכנסה ובין ההכנסה )גבוהה יותר( שדווחה בסקר הכנסות של הלמ"ס. בעיית חוסר המהימנות של נתוני ההכנסה מוכרת היטב בספרות המחקרית בעולם ורבים נמנעים מלעסוק בנושא. ההנחה הרווחת היא שעצמאים נוטים לדווח דיווח חסר על הכנסתם ו/או דיווח בלתי מהימן, אם משום שהם לא 15 יודעים את ההכנסה המדויקת שלהם בזמן נתון ואם בגלל שהם נמנעים מחשיפת הסכום המדויק. כל אלה מסבירים מדוע החלטנו שלא להציג כאן נתונים מפקדיים על הכנסות של עצמאים. עם זאת, מן הראוי לציין כי הנתונים הקיימים מצביעים על כך שההכנסות של מרבית העצמאים אינן תואמות את הדימוי המצטייר מן המושג "עצמאים"; למעשה הן אף נמוכות מאלה של מרבית השכירים. לפי נתוני מפקד שאנו ניתחנו, ההכנסה הממוצעת של העצמאים )בני/ות 69-25( עמדה על כ- 7,000 ש"ח סכום נמוך מהשכר הממוצע של השכירים באותה שנה 9,564 ש"ח. ההכנסה החציונית של העצמאים באותם גילאים עמדה על 5,100 ש"ח, בהשוואה ל- 6,700 ש"ח אצל השכירים )כל הסכומים במחירי (. יצוין עוד כי לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, שהוא המוסד הממשלתי היחיד המפרסם באופן סדיר לא רק נתונים על השכר וההכנסה הממוצעים אלא גם נתונים על השכר וההכנסה החציוניים, ההכנסה הממוצעת של עצמאים ב- 8,406 ש"ח היתה מעט נמוכה מן השכר הממוצע לחודש עבודה של שכירים 8,518 ש"ח וכי ההכנסה החציונית של העצמאים היתה נמוכה באופן משמעותי מן השכר החציוני לחודש עבודה של שכירים 4,110 16 ש"ח לחודש עבודה של עצמאים לעומת 5,310 ש"ח לחודש עבודה של שכירים. 56.0 85.6 86.5 עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים 14.4 33.4 2,183 13.5 44.0 10,257 עיסוקים טכניים שכונתיים-ביתיים סה"כ הערה: אין התאמה בין סה"כ העצמאים לפי סיווג משלח יד בלוח זה ובין סה"כ העצמאים המצוין בעמוד הקודם עקב מקרים עבורם משלח היד לא היה ידוע ועקב הוצאת משלחי יד בהם מספר המקרים היה נמוך. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת. 13 דרור כהן, שלומית.. חקירת מגזר העצמאים והכנסתם בסקרים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סדרת ניירות עבודה, נייר עבודה מס. 34. 14 ורד שבו. 2014. השוואת נתוני הכנסות: נתוני סקר הכנסות מול נתוני קבצים מנהליים, 2009. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום צריכה וכספים. 15 שם; נדיב, רונית, וסיגל שלח. 2002. דיוקן העצמאים ומאפייני תעסוקתם, 2001-1970. ירושלים: משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הרשות לתכנון כוח אדם. 16 המוסד לביטוח לאומי.. ז'ק בנדלק: ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים. ירושלים. 33 32
על האבחנה בין עצמאים לשכירים הבדיקה של נתוני שלושת המפקדים האחרונים,, ו-, העלתה שינויים שונים בדמוגרפיה התעסוקתית של העצמאים, התואמים במידה רבה את השינויים שנרשמו בקרב כלל המועסקים: למשל, הגידול בהשתתפותן בכוח העבודה של ובעיקר של משכילות והתרחבות ההשכלה הגבוהה בכלל ושל הדיסציפלינות הפרופסיונאליות בפרט. לצד שינויים אלה מצאנו גם המשכיות רב-דורית של חלוקת העבודה העדתית והלאומית בישראל: מזרחים וערבים בולטים יותר בענפי ה הביתיים והשכונתיים, בעוד שאשכנזים בולטים יותר ב תאגידיים וציבוריים. עם זאת, הנתונים אינם משקפים במלואו את המהפך הפוליטי-כלכלי הגדול שעבר המשק הישראלי בתקופה הנדונה. כידוע, תקופה זו מאופיינת במעבר ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק, 17 וזאת בעקבות הנהגת תכנית החירום לייצוב המשק בשנת 1985. אם עד אז היתה זו המדינה שהובילה את הפיתוח הכלכלי, שלטה במרבית האשראי ודאגה להשקעות ולתעסוקה, הרי שמאז, אנשי העסקים הם אלה המצופים לעשות את כל זאת, בסיוע נדיב של מוסדות המדינה. זו התקופה שבה החלו להתבלט לראשונה בישראל רשתות עסקיות משפחתיות; זו גם התקופה של הפרטת ההיי טק הביטחוני ופריצת תופעת הסטארט-אפים. זו גם תקופת התהוותו של מה שקרוי כיום "המאון העליון". הד למהפך זה ראינו במגמת הגידול בשורות העוסקים ב ציבוריים ותאגידיים. אולם התוצר המעניין ביותר של המהפך הוא צמיחתה של שכבה יזמית וניהולית המגולמת, בין השאר, בדמויות של "טייקונים", "סטארט-אפיסטים" ודומיהם. נתוני המפקדים אינם מראים זאת. הסיבה העיקרית לכך היא שהקטגוריה "עצמאים" כוללנית יתר על המידה ואינה מבחינה בין יזמים עסקיים, אלה המגולמים בדימוי הרווח של "עצמאים", לבין עובדות ועובדים שהצידוק היחיד להכללתם בקטגוריה של "עצמאים" היא העובדה שהכנסתם אינה מגיעה בצורה של תלוש שכר. למעשה, סביר להניח שהשכבה היזמית והניהולית החדשה מיוצגת אצל השכירים יותר מאשר אצל העצמאים, בדמותם של "שכירים בעלי שליטה". אלא שסקרי הלמ"ס ופרסומי רשות המסים אינם כוללים נתונים על שכירים שכאלה. הקטגוריה "עצמאים", יותר משהיא קטגוריה סוציולוגית או פוליטית-כלכלית, היא קטגוריה מינהלית הלקוחה מעולמן של רשויות המס: הנישומים בישראל ובארצות אחרות מתחלקים לשניים, אלה המדווחים בעצמם על הכנסותיהם לפני שרשות המסים קובעת את גובה המס שעליהם לשלם ואלה שהמעסיק מנכה מראש את המס משכרם. מיזוג שכזה יהיה צעד חשוב לקראת איסוף נתונים עבור שכבת היזמים העסקיים בישראל בין אם הם רשומים אצל שלטונות המס כשכירים ובין אם כעצמאים. לצורך זה דרושים נתונים שאינם מסופקים על ידי המפקדים ואף לא על ידי סקרי כוח האדם הרגילים: מעמד בתאגיד, היקף העסקה של התאגיד וכמובן נתונים מהימנים יותר על הכנסה. דבר זה יחייב הן העמקה של השאלונים הקיימים והן שימוש בקבצים מינהליים ובראשם קבצים של רשות המסים ושל המוסד לביטוח לאומי. בו בזמן יאפשר מיזוג שכזה תמונה ריאליסטית וייצוגית יותר של עיסוקיהם והכנסותיהם של מרבית העצמאים בישראל, שמצבם אינו משופר יותר מזה של מרבית השכירים. הכללת מרבית העצמאים במסגרת סטטיסטית אחת עם השכירים תהווה גם הכרה בכך שהרוב הגדול של העצמאים משתייכים לקטגוריה זו בגלל נסיבות היסטוריות או משפחתיות והם עשויים לחצות את הקווים בהשתנה הנסיבות. בעלים של מוסך רכב עובד כעצמאי משום שיצרני המכוניות ומשווקיהן מוצאים שזו הדרך הרצויה להם למתן שירות לרוכשים; בנסיבות אחרות, ייתכן שהיצרנים והמשווקים יעדיפו להחזיק את השירות תחת חסותם. רבים מן העצמאים הם שכירים לשעבר של משרדי ממשלה או של רשויות מקומיות, שהפכו לעצמאים מרגע שהממשלה החליטה להפריט שירות זה או אחר. קוסמטיקאית היא עצמאית משום ששירותי קוסמטיקה שכונתיים אינם תחום אטרקטיבי לתאגידי הקוסמטיקה הגדולים. חנויות מכולת שכונתיות רבות נעלמו במשך השנים עם כניסתם לתחום השיווק הקמעונאי של רשתות שיווק גדולות, אך חוזרים כיום תחת הכסות של "בוטיקים". כדי ללמוד על מעברים שכאלה אנו זקוקים בין היתר לנתוני אורך שיהיו נגישים לחוקרים ויאפשרו לזהות מי פונה לתעסוקה עצמאית ומתי. לבסוף מן הראוי לציין כי האבחנה בין שכירים לעצמאים נושאת בחובה חסרונות של ממש עבור מרבית העצמאים: כך, למשל, עצמאים נדרשים להפריש מהכנסתם לקרן פנסיה ולמוסד לביטוח לאומי לא רק את חלק השכר שהשכירים מפרישים אלא גם את חלק השכר שהמעסיק מפריש עבור השכירים. מרבית העצמאים, שהכנסתם נמוכה, מתקשים לעמוד בהפרשות אלה. מצד שני, הם לא זכאים לדמי אבטלה ולהטבות אחרות להם זכאים שכירים ובהן ימי מחלה, ימי חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורין. ביטול האבחנה הגורפת בין שכירים לעצמאים עשוי להוביל להכרה ובעקבות זאת לשיפור מצבם של מרבית העצמאים. האבחנה הקיימת בין שכירים לעצמאים מעוותת במידה רבה את התמונה המעמדית: לצד רוב העצמאים שאינם מעסיקים איש ושהכנסתם נמוכה מן החציון ומן הממוצע בקרב שכירים, ישנו מיעוט של בעלי תאגידי ענק המושכים משכורת מתפקידיהם ועל כן נמנים עם השכירים. על רקע זה אנו סבורים כי טוב יעשו המוסדות העוסקים בסטטיסטיקה של עבודה אם ימזגו את העצמאים בוודאי את אלה העובדים לבד, אך אולי גם את אלה המעסיקים 2-1, יחד עם אוכלוסיית השכירים. אם נוסיף אל אוכלוסיית השכירים כיום, כ- 87% 18 מן המועסקים במשק את העצמאים הנ"ל, יהיו בידינו נתונים מאוגמים עבור כ 98% מן המועסקים במשק. 17 זהו שם ספרו של פרופ' אבי בן בסט משנת 2001, אוסף מאמרים של כלכלנים המנתחים את השפעתה של תכנית החירום לייצוב המשק משנת 1985. 18 עצמאים המעסיקים 3 עובדות/ים ויותר היוו )ב- ( בכ- 16% מן העצמאים וכ- 2% מכלל המועסקים במשק. 35 34
עצמאים ערבים )( עצמאים ערבים לפי משתנים נבחרים, מגדר השכלה נמוכה בינונית גבוהה גילאים אחוזים 90.3 9.7 51.3 30.1 18.6 9.3 16.7 21.2 25-29 30-34 35-39 ב- נמצאו כ- 44,500 עצמאים ערבים 14% מכלל העצמאים בישראל. באותה שנה, משקלם של כלל הערבים בכוח העבודה הישראלי בגילאים 69-25 עמד על 12%; משמע, משקל העצמאים הערבים בקרב כלל העצמאים גבוה 19 ממשקל הערבים בכוח העבודה. תופעה זו מוכרת מקבוצות מיעוט רבות בארצות אחרות. רוב העצמאים הערבים היו 90.3%; עצמאיות כ- 4,300 במספר ב- היוו רק 9.7% מכלל העצמאים. נזכור כי באוכלוסייה הכללית, היוו ב- 29.4% מן העצמאים. רוב העצמאים/ות הערבים 81.4% היו בעלי השכלה נמוכה או בינונית; רק 18.6% היו בעלי השכלה גבוהה. בקרב כלל האוכלוסייה, שיעור העצמאים בעלי השכלה גבוהה היה כפול 32.7%. כשני-שלישים 67.7% מן העצמאים הערבים עסקו ב שכונתיים-ביתיים. בקרב כלל האוכלוסייה, השיעור המקביל היה 47.5%. באשר להעסקת אחרים, הנתונים של העצמאים הערבים היו דומים למדי לאלה של כלל האוכלוסייה: שיעור המעסיקים 9-3 עובדים, 9.9%, היה מעט נמוך מזה של כלל האוכלוסייה )11.3%( וגם שיעור המעסיקים 10 ומעלה, 3.0%, היה מעט נמוך מזה של כלל האוכלוסייה 4.6%. בקרב עצמאים, העיסוקים הנפוצים ביותר היו מוכרים )15.3% מכלל העצמאים הערבים(, נהגים )12.0%( ועובדי בניין )9.1%(. בקרב עצמאים יהודים )( מוכרים היוו 8.4%, נהגים 8.4% ועובדי בניין 4.3%. אצל העצמאיות הערביות בלט משקלן הנמוך של עובדות בעיסוקים פרופסיונאליים וניהוליים. תחום שירות ציבוריים-תאגידיים מתוך זה: עיסוקים פרופסיונאליים-ניהוליים עיסוקים טכניים שכונתיים-ביתיים העסקה לא מעסיקים אחוזים 32.3 76.7 23.3 67.7 65.5 21.6 9.9 3.0 מעסיקים 1-2 מעסיקים 3-9 מעסיקים 10 ומעלה משלחי יד נבחרים 19.4 40-44 15.2 45-49 15.3 מוכרים 8.2 50-54 12.0 נהגים 5.4 55-59 9.1 עובדי בניין 3.2 60-64 5.4 מנהלים אחרים 1.3 65-69 4.6 עורכי דין 30.5 מוכרות קוסמטיקאיות, ספריות, מאפרות 17.0 11.9 מטפלות 7.3 עובדות הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים 4.2 44,523 עובדות ניקיון סה"כ עצמאים ערבים 19 על הקשר בין אתניות ובין תעסוקה עצמאית ר' Clark, Kenneth, and Stephen Drinkwater. 1998. Ethnicity and Self-Employment in Britain, Oxford Bulletin of Economic and Statistics, 60 (3), 383-407 ; and Aldrich, Howard E. 1990. Ethnicity and Entrepreneurship. Annual Review of Sociology, 16, 111-135. 37 36
נספח מתודולוגי 1.1 הניתוח נעשה על שלושת מפקדי האוכלוסין האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:, ו-. 2.2 קובץ מפקד האוכלוסין והדיור לשנת הינו קובץ מדגמי הכולל כ- 14% מהפרטים באוכלוסייה. כדי להגיע לאומדנים של כלל הקבוצות באוכלוסייה ותכונותיהם, הלמ"ס פרסמה את משתנה המשקל הרלוונטי לכל פרט. במפקדים הקודמים, ו-, נדגמו 20% מהפרטים. בכדי להגיע לאומדן מספר הפרטים הכפלנו את הנתון שהתקבל בחמש. 3.3 בכל מפקד נלקחו משקי בית "רגילים" )ללא מוסדות, מושבים וקיבוצים( אשר מתגוררים ביישובים עם 2,000 תושבים ומעלה..4 "עצמאים" הינם א/ אשר דיווחו כי מעמדם במקום העבודה הינו עצמאי, הן אלה המעסיקים והן אלה שאינם מעסיקים אחרים.. 5 "תחום שירות": על מנת לסווג את סוג השירות אותו מעניקים העצמאים, נבחרו משלחי יד אשר בהם היו לפחות 1,000 עצמאים. על סמך הסיווג האחיד של משלחי היד 1994 של הלמ"ס, נעשתה הבחנה בין משלחי יד אשר מעניקים לגופים ציבוריים ו/או תאגידיים )ובהם נעשתה הבחנה בין משלחי יד פרופסיונאליים-ניהוליים או וטכניים( או שכונתיים-ביתיים. בסה"כ 59 משלחי יד סווגו כמעניקים שירות ציבורי-תאגידי )מתוכם 20 פרופסיונאליים-ניהוליים ו- 39 טכניים( ו- 23 משלחי יד סווגו כמעניקים שירות שכונתי-ביתי.. 6 "השכלה" כוללת את הקטגוריות הבאות: השכלה נמוכה לא למדו, לא קיבלו כל תעודה וסיימו ללא בגרות. השכלה בינונית תעודת בגרות, תעודה על תיכונית שאינה אקדמית או תעודה אחרת. השכלה גבוהה השכלה אקדמית. "לא ידוע" לא נכלל בניתוח. 7.7 "מוצא": המשתנה מבחין בין מזרחים דור ראשון ומזרחים דור שני )ילידי ישראל לאב יליד אסיה או אפריקה(; בין אשכנזים דור ראשון ואשכנזים דור שני )ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה(; יהודים דור שלישי )ילידי ישראל לאב יליד ישראל( וערבים. בשנים ו- ישנה קבוצה של יוצאי ברה"מ לשעבר אשר עלו משנת 1990 ואילך. 8.8 "הכנסת עצמאים/ות" הכנסה חודשית ברוטו לחודש של עצמאי/ת. 9.9 "סוג יישוב" יישובי פורום ה- 15 כוללים את הרשויות המקומיות שאינן מקבלות מענקי איזון ממשרד הפנים. הרשימה כוללת את היישובים הבאים: אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפא סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב-יפו. נספח 1 עצמאים לפי מגדר ועיסוק,, מספרים מוחלטים ושיעורי שינוי משלח יד כלכלנים, פסיכולוגים, רואי חשבון ובעלי משלח יד דומה עיתונאים, עובדי אמנות וספורט רופאים, רוקחים ווטרינרים עורכי דין סוכנים של פיננסיים ועסקיים 5,376 8,790 190 1,300 שיעור שינוי 5.8 שיעור שינוי 27.3 7.8 5.4 9.0 3.7 2.7 2.8 10,197 4,541 3,155 10,221 5,865 10,307 1,160 715 315 440 2,170 1,600 2,695 2,980 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים., נספח 2 עצמאים, לפי גיל,,, מספרים מוחלטים מספר העצמאים, 5.9 2.1 3,018 9,121 מספר העצמאים, מספר העצמאים, 23,295 42,085 48,285 45,715 43,218 38,944 37,494 25,595 12,394 16,790 23,740 28,325 31,090 28,515 17,890 13,265 10,270 6,315 13,315 20,825 20,660 15,685 15,550 13,375 11,340 10,130 5,815 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנים,.,, 39 38
עצמאים בישראל,, עיצוב: סטודיו נעם תמרי